יום ראשון, 16 באוקטובר 2011

ילדת טבע בסטודיו







































"הלוואי והייתי גדלה כילדת טבע...עד שטסתי להודו בגיל 24 ונפתח לי הראש..הייתי עירונית לגמרי, רק שעברתי לגור על הים לפני 7 שנים, התאהבתי באמת בחיים שהם המון טבע וים"

קצת על יונית , מכירים את הבחורות השאנטיות האלה...?
שלבושות בלבן , זרוק, תמיד תמצא חיוך על פניהן, והן מקבלות אותך, את העולם ואת עצמן בטוב (טוב, רוב הזמן...)
לא תמיד אני יודעת איך להתחבר אליהן , יש לי רגשות מעורבים כלפיהן .. כי הייתי מתה להיות אחת כזו, שפשוט חיה את החיים , ומקבלת את הסובבים ואותי . פשוט מקבלת . ומפזרת משהו נעים מסביב.
מצד שני קשה לי לדמיין את עצמי כזו , זה נראה לי לא אמין, וגם אם אמין אז רק לכמה דקות ..עד שהראש והמחשבות והתיכנונים יחזרו להשתלט על הכאן והעכשיו.
איך יש אנשים שפשוט מפזרים מעצמם את עצמם לעולם בלי לחשוש ממה הם יקבלו בחזרה ? הם פשוט כאלה .
אז כזו היא יונית .
יום אחד היא פשוט התקשרה.." עדי, הי , מדברת יונית , אני בהריון ורוצה שתצלמי אותי ... מתי נוכל לקבוע ? "
משהו בשיחת טלפון הזו כבר מהרגע הראשון תפס אותי.
אח"כ כשהיא הגיעה לסטודיו , הבנתי כבר שהיא משהו מיוחד.
תו"כ הצילומים התחלנו להעמיק בשיחה...והבנו שהמים מחברים את שתינו.
אז מסתבר שלא תמיד יונית היתה כזו , כנראה שבודדים הם אלה שבאמת נולדים כך, כל השאר צריכים לקחת החלטה מודעת - שזה אפילו הרבה יותר קשה.
"הלוואי והייתי גדלה כילדת טבע...עד שטסתי להודו בגיל 24 ונפתח לי הראש..הייתי עירונית לגמרי, רק שעברתי לגור על הים לפני 7 שנים, התאהבתי באמת בחיים שהם המון טבע וים"

"החיבור החזק שלי למים, " משתפת אותי יונית , "מגיע גם מהשחייה וגם מהעובדה שנרשמתי ללימודי טיפול בג'הארה, שזה טיפול דרך מים
אין מילים לתאר את התחושה שההרפיה דרך המים מחוללת לגוף ולנפש"

הקירבה לים הביאה אותה להתעניין גם בגלישת גלים, והיא התחילה לגלוש. לפני שלוש שנים בערך החליטה לנסוע ללמוד גלישת גלים באופן רציני בחופי קוסטה ריקה . אם היא חשבה לשניה ששם תמצא את אהבת חייה? לא, היא לא דימיינה שהנסיעה שהיתה אמורה להיות קצרה ולשם מטרה מסויימת תתפתח כפי שהתפתחה .
"רצה הגורל ופגשתי את אהבת חיי שמה, ביטלתי את החזרה לארץ ונשארתי איתו שנה, ושם בעיקר למדתי לגלוש, ולאהוב , כרגע אני לא גולשת ,אבל אין לי ספק שאני אחזור לזה אחרי הלידה. כשנשוב עם הנסיך הקטן לקוסטה ולחופים."

לאהבת חייה קוראים יובל , הוא חי בקוסטה (כך הם קוראים למקום בקיצור) 7 שנים לפני שפגש אותה . גלש ובילה כל ימיו בים ,וניהל בר על החוף.
יונית החליטה לשנות תוכניות ולהשאר על החוף עם יובל. ולתת לאהבה הזו צ'אנס.

עכשיו הם גרים, איך לא, על הים, בקיבוץ עתלית בדירה קטנטנה בקיבוץ . ממשיכים לחיות ולנשום את הים והטבע גם כאן, חזרו לארץ כדי ללדת כאן ולהתחיל את צעדיהם הראשונים בהחלט כמשפחה בארץ.
על חווית הצילומים בסטודיו עצמו יונית כתבה לי מאוחר יותר.." אני מאמינה שמפגש עם אנשים מוציא מאיתנו דברים מסויימים ושאנחנו בעיקר מגיבים לרגע, ולכן הרבה קרדיט מגיע לך, כי המפגש איתך והנוכחות שלך והאנרגיה הכל כך נעימה שיש בסטודיו עזרה להוציא ממני רק טוב." אז זה כמובן משמח ומחמיא, אבל אני חושבת שאני עדיין מעדיפה להשאר עם החוויה שנשארתי איתה - שיונית היא פשוט כזו. אני נורא רוצה להאמין שיש אנשים כאלה.

יש המון תחומים שממותגים לגברים בלבד - אחד מהם הוא גלישת גלים , אובייקטיבית זהו ספורט קשה מאד פיזית, מעבר לכך אין סיבה מיוחדת לכך שהוא תחום בעיקר לגברים , לפחות בארץ
ויש משהו שמאד משמח אותי בלפגוש נשים שעוסקות בתחומים שמאופינים בעיקר ע"י גברים .
אני מעריכה מאד נשים כאלה, תוסיפו לזה את השילוב של אישיות נעימה , עם חיוך ואור בעיניים , ואהבה שקשורה בים . כנראה ששם תפס אותי החיבור ליונית .
כולנו הופכות לנשיות וקורנות במהלך ההריון (לפחות רובנו) כך שלא קשה לתפוס את זה במצלמה .
תוכלו לשפוט בעצמכם ,בעיני יש משהו מאד חזק בצילומים של יונית כאישה, המכילה תינוק קטן בתוכה ומשקה אותו בטוב.
אני נתפסתי .
תודה על סשן מרגש.
עדי


2 comments:

  1. הי עדידס
    יש לך את היכולת להביע הדברים בצורה ציורית ורגישה, אינני גולש ומעולם לא עסקתי בכך, וגם החול על שפת הים אינו מדבר אלי, אבל אחרי שקראתי על יונית וחווית הגלישה אני מתחיל לחשוב פעם שניה
    שתהיה לך שנה טובה ומזל טוב ליונית
    רפי

    השבמחק
  2. מקסים, מרגש והתמונות נפלאות.
    החופים על המפה של קוסטה ריקה עוצרי נשימה ואני יכולה להבין איך הם שואפים לחזור לשם ולגדל את הילד בטבע הפראי.
    גלישה זה ספורט מאוד מאתגר, ניסיתי את זה מספר פעמים והבנתי שזה פשוט לא בשבילי.

    השבמחק