סופי צדקה בסשן הריון אמהי ונשי במיוחד לחגים

לפני כמה חודשים צילצלה אלי חלי העורכת של מגזין "נולדים " כדי שאצלם את שער החגים של סופי צדקה.

הסטיילינג לצילומים נעשה ע"י אלה בעלת המותג "BELLY" בגדי הריון .

האיפור ע"י טל גרבר המאפרת שאני עובדת איתה בהפקות כאלו ואחרות, ושתמיד מביאה את לוקה הכלבה שלה לצילומים , ולא פעם גם נכנסה לצילומים שונים למיניהם.

וחלי העורכת של "נולדים" הגיעה גם היא לפקח על הסשן ולראיין את סופי בסופו.

כבר אמרתי לא פעם שמפגש של נשים יוצרות הוא מתכון מנצח . ואכן כך היה.

למעט יוני כולנו היינו כבר אמהות או אמהות שבדרך, כל אחת עם הסיפור שלה מהאמהות, הלידות, השלבים המוקדמים, או מה שזה לא יהיה.

מצאתי את יוני מקשיבה פעורת עיניים לחלק מהסיפורים והחוויות שרצו שם , כל אחת בתורה .

כאמור מטרת המפגש היתה בראש ובראשונה הצילומים לכתבת חג ולשער, וכך עוד עתיד להיות ולהתרחש , אבל מניסיון רציתי לתת לאנרגיות ולדינאמיקה בחלל להתהוות מעצמן, לכל אחת להרגיש בנוח עם הנשים הנוספות, להכיר אחת את השניה ובעיקר לתת לסופי את הנינוחות והביטחון במעגל הנשי שמסביבה.

אחרי שהכל כבר היה מוכן, האיפור, השיער ובחירת הבגדים ע"י אלה.

יוני סידרה לבנות את הספות בחלק האחורי של הסטודיו, עם שתיה ועוגיות. סופי יוני ואני עברנו לקידמת הסטודיו לאיזור החלונות ,האור הטבעי והחיבור בין הגוף הנפש והמצלמה.

הדלקתי את הביטלס באייפוד , משהו שקט ורך ולשם צללנו.

כל אחת , ולא משנה כמה היא מנוסה מול המצלמה , צריכה את זמן ההתחממות שלה מול המצלמה. כל אחת והקצב שלה.

ועצם העובדה שסופי מורגלת במצלמות והפקות , לא בהכרח מביאה את החיבור הזה באופן מיידי.

זו סיטואצית צילום שונה מאד ממה שהיא מורגלת , אמנם זהו לא ההריון הראשון של סופי, אבל רק על מנת לסבר את האוזן - ההריון הראשון היה לפני 14 שנה , זמן לכל הדעות לא מבוטל, זהו ההריון השני שלה , אבל בהרבה מובנים יש כאן חוויה שחוזרת על עצמה ממש מההתחלה. כי בינינו מי זוכר הריון ולידה שקרו לפני 14 שנים?

ובטח כשהעולם התקדם והשתנה כ"כ הרבה ,והכי חשוב , סופי כבן אדם עברה כיברת דרך משמעותית ולא מבוטלת מאז.

אז לבקש ממנה להתחבר לעצמה, להריון ולתת משהו אמיתי ולא מבויים מול המצלמה ברור היה לשתינו שה דורש חימום וחיבור ובעיקר הקשבה .

תו"כ הצילומים סופי ואני מחליפות חוויות על מהלך ההריון עצמו, גם היא מצפה לבן כמוני, מחליפות רעיונות על שמות, מחליפות חוויות על תחילת ההריון, חוויות על הלידה הקודמת , מה היא זוכרת משם ,

ההתרגשות שקורית ומתהווה עכשיו.

ברור שהיא כבר אמא אחרת היום, יש לה ילדה בת 14 שסביר להניח שתהיה אמא שניה לקטנטן שיגיח,

ההבדלים בתפיסת העצמי , בהתרגשות , בסיר הלחצים שהיה מנת ההריון הראשון לעומת הביטחון העצמי שלנו בגוף, בבגרות שלנו היום להיות אמהות יותר קשובות , פחות לחוצות . ובעיקר הדבר החשוב היותר להנות מהדרך והתהליך.

הזמן עובר, האינטימיות נרקמת וסופי לא זקוקה כמעט להנחיות מצידי , היא כבר מתחילה להנות ולשדר את הנשיות והבגרות שלה החוצה .

היא מתחברת לבגדים , לשמלות והבדים הנעימים, מרגישה קלילה יפה ונשית .

בשלב מסויים אנחנו משנות קצת לכיוון יותר הומוריסתי ילדותי ומעצבות משהו בסגנון דורותי מהקוסם מארץ עוץ .

כמובן שלוקה הכלבה של טל מגוייסת לסט, סופי והיא מתחברות בקלות ובמהירות , וכולנו צוחקות על הסט .

כישורי המשחק שלסופי נכנסים כאן לתמונה והיא ממש נכנסת לתפקיד, אנחנו צוחקות שאין לנו נעליים אדומות לטובת הסיטואציה , וסופי מחדדת את הנקודה שגם אם היו, הרגליים שלה כ"כ נפוחות שזה לא היה ממש עוזר ... בדיחות של הריוניות ... וכולנו על הריצפה.

זהו אנחנו מסיימות, יש ממש אוירה של בונדינג על הסט, כולן מחייכות , מחליפות טלפונים, ומתחבקות .

אני מניחה שבזמן כתיבת שורות אלו , סופי כבר ממש קרובה לצירי הלידה שלה , ואולי אולי היא אפילו יולדת ... מי יודע.

אני יודעת שסופי צפתה בצילומים שלה ששלחנו לה הביתה והתרגשה להתבונן בעצמה מהצד .

סופי יקירתי , לידה קלה ונעימה, וחזרה נעימה על חיי האמהות מחדש.

נשיקות

עדי