הריון בפריז חלק ב'

פריז או פריז, מונשרי, כמה יפה את, רומנטית, ובדיוק בשבילי.

האמת היא שלא הייתי בפריז לפני כן וכבר כמה זמן שאני מפנטזת על עיר האורות, עיר השאנסונים, הברטים, הבגטים וכל הקלישאות הרגילות. בפועל אני עוד יותר נדהמת ממה שדמיינתי לי. היום הראשון, אחרי שכמו שסיפרתי בפוסט הקודם, בעלי חטף אותי לכאן, הגענו למלון בוטיק קטנטן ומקסים, רומנטי ושקט להפליא. מעבר לכך שאנשים אכן הולכים להם ברחוב עם בגט מתחת לזרועם, הדבר שהיה הכי בולט עבורי היו הנשים...

אוללה, הנשים של פריז - מתוקתקות ומוקפדות מכף רגל ועד ראש. מטופפות להן על עקבים בסטייל, המטפחת תואמת לעגילים, התיק יושב לו על שקע המרפק והן שמות את קארי ברדשו בכיס הקטן. כמה שזה נשמע אולי קצת מוזר, לא הפסקתי להסתכל עליהן... עליהן ועל חלונות הראווה המוקפדים עד אחרון הכפתור, פרח, מצנפת, מעיל.

אחרי יומיים של שיטוטים ברחובות העיר שמתי לב לכך שממש חסר לי משהו בנוף הפריזאי. ואז נפל לי האסימון. ראיתי מעט מאד ילדים קטנים ועוד יותר מכך ראיתי מעט מאוד נשים בהריון או נשים דוחפות עגלות. כמובן שכל אחד רואה את מה שקרוב אל ליבו. במקרה שלי נשים בהריון או ילדים, ושמתי לב לכך שההריוניות בפריז הן במיעוט חד.

חייתי שנה מחיי בניו יורק. זה היה כשהייתי בת 28, גיל שנמצא על התפר בין להתמסד להתחתן ולהביא ילדים, לבין המשך חיי הרווקות וההוללות. אז זהו, שכל עוד חייתי שם, מי בכלל חשב על התמסדות, חתונה וילדים. זה בכלל לא היה קיים כחלק מהשיח שלנו, והיו לי חברים מכל קצוות העולם, אוסטרלים ואמריקאים, אנגלים, איטלקים וברזילאים. אה, וגם יפנים.

כמובן שהייתי בקשר עם חברותי מהארץ , זו פגשה מישהו והם כבר עברו לגור ביחד – נהדר ופתאום התחילו דיבורים על חתונה. אחרת כבר נכנסה להריון. והכל נעשה במקביל, סיום תואר באוניברסיטה במקביל לחתונה או לידה העומדת בפתח. לא פעם יצא לי לדבר על הפערים בין ישראל וארצות המוצא של חברי השונים. ישראל היא מדינה המעודדת ילודה מוגברת. זו הנורמה שלנו - צבא, טיול, אוניברסיטה, חתונה וילדים.

להיות זוג שעבר את גיל שלושים וסתם חי לו בכיף בלי ילדים באופק זה עוף מוזר במחוזותינו. לעומת זאת, באירופה, אמריקה, סולם העדיפויות המשפחתי נמצא במקום נמוך יחסית לקריירה וזוגיות ומאחר והתרבות היא כזו, אף אחד לא מסתכל בעין עקומה על שיעור ילודה נמוך. סטטיסטית בישראל לכל משפחה יש 3 ילדים בממוצע. על מנת לסבר את האוזן, במדינות אירופה המצב שונה מאוד - בממוצע בכל מדינות אירופה שיעור הילודה עומד על 1.3 ילדים למשפחה. אני חושבת שעצם השהייה והחיים בחו"ל, בתרבות אחרת לגמרי שמעודדת סדר עדיפויות אחר, הביא אותי אישית גם כן, לגיל ילודה מאוחר וסדר עדיפויות שונה.

אני חוזרת חזרה לפריז ולכך שבכל פעם שכן ראיתי אישה הרה מתהלכת לה ברחוב, עניין אותי לראות מה היא לובשת, האם היא מסובבת אחריה מבטים, האם הרחוב מתעניין בה, נותן לה מקום ישיבה במטרו, עוזר לה עם הסלים ביוזמה עצמית וכו’. אולי בגלל שהיינו בתקופה קרה, ראיתי בעיקר מעילים מנופחים, אבל בפירוש לא ראיתי טרנד הריוניות ברחובות ואני גם לא יכולה לומר בצורה חד משמעית שראיתי המוני אנשים קמים במטרו להריונית או לוקחים מידיהן סלים ברחוב. אולי זו התרבות, אולי אלה מיעוט ההריוניות שלא נכנס לתודעה ואולי נשים בהריון הן פשוט עוד אישה, רק עם כדורסל קטן במקום בטן.

ביום האחרון לשיטוטינו, בדיוק כשסיימנו את ביקורינו במוזאון אורסיי, שנמצא סמוך לגדות הסיין (מומלץ מאוד לבקר בו בלי שום קשר) עברנו ליד חנות מעצבים לבגדי הריון. הללויה - זו היתה הפעם הראשונה שראיתי איזכור רשמי למשהו שקשור להריונות. זה היה יום שני, אז החנות הייתה סגורה, אבל הקפדתי לצלם אותה עבורכם יחד עם הכתובת המדוייקת.