יום שבת, 18 ביולי 2009

כשלים קוגניטיביים אצל האישה ההרה או בקיצור - טפשת ההריון !


יום שבת בצהריים, אנחנו במיטה הבית מסודר וזאת הפעם הראשונה שאני מרגישה מוכנה באמת.
תיק הלידה מוכן ומחכה על שולחן האוכל בכניסה, שנינו מתואמים מה נמצא איפה ומה עוד צריך לקחת לאן ואני מתחילה להרגיש דיגדוגי התרגשות בבטן .
כבר מהבוקר יש לי מן תחושה מוזרה שכזו , מן התכנסות ושתיקה מיוחדת פנימה,, כמו מן סוד שאין לי מושג עדיין מהו אבל אני גם לא רוצה להפוך בו ולדבר עליו יותר מדי פשוט להיות .

להיות בבית שלנו ביחד רגועים, לנשום ולבלות זמן ביחד, דודו שוכב כאן לצידי קורא את הדה מרקר של שבת ,
אני שומעת AIR באייפוד כדי לא להעיר אותו יותר מאוחר ופיסטוקית זזה לה מדי פעם בתוך הבטן שלי , מחפשת תנוחה אולי יותר נוחה במעט המקום שעוד נשאר לה.
היינו בתחילת השבוע אצל הרופא שלנו בביקור אחרון סביר להניח לפחות עד אחרי הלידה וראיתי אותה מכונסת לה עם הראש מבוסס לו למטה לכיוון תעלת הלידה , הרגליים מקופלות להן פנימה,
והיא כולה נמצאת בפוזיציה מוכנה . רק תחליטי ילדונת מתי הספיק לך להיות בפנים.
אז אולי זה באמת יקרה היום או מחר , ואולי באמת היא תהיה מדוייקת כמו אבא שלה ותצא רק בזמן שהיא אמורה,
או לחילופין פתאום תחליט על פרץ ספונטניות ורצון לצאת החוצה כמו אמא שלה...
מי יודע ....


ובכלל רציתי לכתוב על תופעה נפוצה בהריון , כמעט כמו הבטן הגדלה עצמה - והרי היא טפשת\שכחת\טמטמת ההריון בכבודה ובעצמה!.
ולמה הכוונה ? כבר לפני חודשיים או משהו התחלתי לאבחן אצלי מן איטיות, איטיות בתגובות, בזמן המחשבה , ביכולת הריכוז שלי, הראיה לא משהו , השמיעה .... חוזרת על אותם הדברים שכבר אמרתי בדיוק לפני כמה דקות ,
ממשיכה לדבר ולדבר גם כשברור שהשומע שמולי רק מחכה להזדמנות הראשונה ללקיחת האויר שלי כדי בדיוק להזכר שהוא בכלל השאיר את הגז דולק בבית בבוקר יום שני עם בישולי החמין לשבת...
אני לא מתבלבלת ולא מתארת סימפטומים של אשה בת 70 פלוס...
אני מתארת את עצמי, אישה בת 30 פלוס בחודש התשיעי להריונה, שבחיים הרגילים שלה, לפחות כמו שהכרתי אותה עד היום הייתה בנאדם פעיל יותר משאר העולם, אקטיבי , חד , ספונטני , שיודעת מה היא רוצה ומתי, אישה שסדר היום שלה עמוס בצילומים, פגישות מעניינות, רעיונות ומעשים, ומגיעה אל השורה התחתונה בזמני שיא.
ואיפה היא היום? רגע תזכירו לי על מי או מה אנחנו מדברים? אה כן שכחתי גם לציין את הכשל החמור הזה... אהה, הזיכרון שלי , כזה חמקמק ...זה ממש לא משנה אפילו שדברים כתובים לי ביומן , זה לא משנה שכרגע אמרתי לבן זוגי משהו ואחרי עשר דקות חזרתי ואמרתי לו את אותו הדבר בדיוק, ואחרי עוד חצי שעה שוב , - והוא חמוד אחד מקסים מחייך אלי בהבנה כאילו כבר היה שם כ"כ הרבה פעמים,אין לי מושג מי תידרך אותו, או איפה הוא קרא או האם הוא עושה כל בוקר שעה מדיטציות לשמירת השפיות שלו , אבל הוא סבלני , אלוהים כמה שהוא תומך מקשיב וסבלני
אם הייתי במקומו סביר להניח שהלך הרוח היה קצת אחר.
אבל הי, הרי קורה כאן משהו ענק תרתי משמע, ויש כאן חלוקת תפקידים שאני עדיין מנסה לחשוב איך אנחנו משנים אותה בסיבוב הבא - כלומר - ההריון הבא הוא סוחב ואני בתמיכה..
יצא לי לדבר על זה עם חברות ונשים אחרות , הכשלים הקוגניטיביים האלה או בשמות נפוצים אחרים כמו טמטמת הריון, טפשת הריון. גם הן מספרות על מישהי אחרת שמופיעה במהלך ההריון , מישהי שהן לא ממש מכירות אבל שמשתלטת על מהלך העיניינים ובא לך כ"כ פשוט להזיז אותה הצידה ולהגיד לה " הי את , כנראה התבלבלת כי איילת\יעל\עדי אמורות להיות כאן ולא את , מי את בכלל? תחזירי לי אותי !"
זה נמצא בכל מקום, הייתי בפגישת עבודה עם לקוחות , בסיומה לחצנו ידיים והלכתי לי לרכב , רצוי גם מפתחות על מנת להגיע ליעד הבא ובעיקר כדי להכנס למזגן , קרוב לעשר דקות הפכתי את התיק שלי וחיפשתי אותם את המפתחות , אחרי עשר דקות חשבתי לי , המממ מעניין אולי השארתי אותם בפגישה עצמה על השולחן...?
תנחשו מה ...? הן אכן חיכו לי על השולחן בנאמנות אין קץ.
מה לגבי פגישת עבודה בה אני מתחילה לדבר על נושא מסויים ופתאום אין לי יותר חוט מחשבה, מה רציתי להגיד???
מאיפה שיהיה לי מושג?
מה לגבי קבלת החלטות - לא מסובכות מדי כמובן. כמו מה לאכול , איזה סרט לראות ,ללכת לארוחה אצל ההורים , חייבת לציין שלאחרונה בן זוגי זוכה בבמה כולה בכל מה שנוגע להחלטות בבית ואפילו במה שקשור להחלטות שקשורות אלי - פשוט לא מצליחה להחליט , ולא נלחמת בזה , תחליטו בשבילי - איזה כיף !
"בייב נשארו שני 2 קרטיבים בפריזר אננס ותות -איזה את רוצה ??? אוי ואבוי - אני צריכה להחליט ! שני הטעמים האהובים עלי בחירה קשה, תבחר אתה - אני אקח את השני . "
תגידו זה ימשך כך גם אח"כ?

אה, וגולת הכותרת - המפתחות בסוויצ' של האוטו , המנוע דומם , אוספת את התיק , משקפי השמש הטלפון ויוצאת !
לאן ? מה זה משנה לאן העיקר שהשארתי רכב במצב טוב, טנק דלק מלא עם תו חניה תל אביבי איזור 4 המבוקש - לכל מי שקצת קשה לו בימי מיתון אלו., ואני פשוט הולכת לי לדרכי....


יהיה טוב :-)
עדי
0544-458586
www.adigital.co.il

3 תגובות:

  1. היי עדי,

    אני רואה שאתן כבר בישורת האחרונה ואני מאחלת לך לידה קלה וטובה

    ולחברה החדשה בעולם שלו - שתהיה מאושרת עד מאד

    רונית בנארי

    http://www.imun-ishi.co.il

    http://www.isha-ovedet.co.il

    השבמחק
  2. עדי יקרה,
    אני קוראת את רישומייך ונהנית כל פעם מחדש.
    בעלי כבר יודע שכשאני מול המחשב ומחיכת, זה כנראה כי אני בבלוג של עדי.
    טפשת.. טמטמת... YOU NAME IT , מנסיוני כאמא לארבעה(ועוד אחד שנקרא בעלי היקר), זה לא עובר גם בהריון הרביעי..
    ןאני אומרת GO FOR IT GIRL תנצלי כל רגע שאת מחליטה שלא להחליט, כי לנו - המין החכם ,אין הרבה הזדמנויות כאלה (ונראה לי שגם אנו לא נותנות את הזכות הזו כל כך מהר)..נשיקה גדולה
    יעל בוקאי-MISHOO הפקות

    השבמחק
  3. יעל יקירתי - איזה כיף לקרא ולשמוע אותך מתחברת
    בעיקר לאור נסיונך העשיר בתחום ...
    אחוות נשים מעצימה :-)

    השבמחק