צילום מהבטן - הגרסה הרטובה

שבוע חדש בפתח ,

ואני עדיין מרוגשת מהשבת שהיתה לנו ,
בשביל הרקורד אני כבר בשבוע 39 וביום רביעי הקרוב פיסטוקית אמורה לחגוג את יומה הראשון בעולם ....אבל תוכניות לחוד ומעשים לחוד ונראה מתי זה באמת יקרה.

מה שכן רציתי לשתף אתכם בו הוא ההברקה האחרונה שלי בקשר לתיעוד ההריון שלנו , השבוע שכבתי לי במיטה בעוד אחד מלילותי נטולי השינה וחשבתי לי מחשבות כשלפתע זה הכה בי !

איך, איך, איך לא צילמתי את עצמי עדיין במים????

אני, שאוהבת מים בכל הצורות ממקלחת ועד אוקיינוסים , לשחות לטבול רגליים או סתם להקשיב לגלים , איך עדיין לא נתתי לעצמי את החופש להצטלם בסביבה נטולת משקל אבל באמת, ושגם מרגישה לי ככה כ"כ טבעית.
אז הרעיון הכה שורשיו, עכשיו רק צריך להפיק את העיניין,
איפה מצטלמים? צריך את הציוד המתאים, וכמובן גם מי שירצה להתגייס לצלם את ההרפתקאה.
אז התחלתי במסע בירורים באימייל ובטלפון אצל אנשים טובים בסביבתי וחקרתי לגבי בריכה פרטית שאוכל להשתמש בה לכמה שעות במהלך השבת,
וכמובן המצלמה !
אוי המצלמה, שיגעתי הרבה אנשים בעיניין, למי יש ציוד לצילום מתחת למים?

בסוף אחרי הרבה תשאולים הגעתי למועדון צלילה בת"א - האוקטופוס - וסיכמתי שאשכור מהם מצלמה פשוטה (זאת הכי מתקדמת שהיתה להם) עם כיסוי פלסטיק עמיד למים למשך השבת.
לבריכה הגעתי גם בסופו של דבר במקרה, או שאולי אין זו מקריות בכלל, מחברה של חברה של חברה שלי סיגל .
שולה המקסימה מהרצליה שבעצמה אומנית מוכשרת שמציירת ומפסלת הכניסה אותנו אליה הביתה בזרועות פתוחות ובחיוך אמיתי .
ומי אם לא בן זוגי המדהים דודו שהתלהב להצטרף למשימת הצילום מתחת למים .
כמה ששמחתי ששעות השחיה המשותפות שלנו בבריכה כספורט משפחתי מועדף מצדיקות עצמן :-)
כמה התכוננתי, חשבתי על פריימים,עשיתי תחקיר, אקססוריז, האם לצלם בערום או דווקא לתת לבדים את הכוח שלהם שיקבלו שינוי צורה מעניין מתחת למים?
החלטתי על סטים שלמים של בגדים להתלבש בהם ולהכנס למים - לעשות את זה אחרת ולא שיגרתי וצפוי .
מאחר ואף אחד מאיתנו לא צילם מעולם במים לא היה לנו מושג איך העינינים ילכו.

יום שישי אחה"צ אחרי שכבר מהבוקר אני מכינה ומתכוננת ומתרגשת וחושבת על כל מה שצריך לקחת איתנו גם רק למקרה שיהיה שלא אתחרט שלא הבאתי....
אנחנו נוסעים למרינה בת"א למועדון הצלילה להביא את המצלמה - כולם שם חבר'ה צעירים רטובים מגניבים ואני עם המימדים הענקיים שלי גורמת לכמה גבות להתרומם בפליאה, ראיתי את המצלמה המדוברת וההבנתי שאת איכויות האופטיקה, החדות ומשחקי עומק השדה שדמיינתי אצטרך להשאיר לפעם הבאה ...
אבל העיקר שיש משהו שיצלם מתחת למים.
אחד החבר'ה שם התעניין ושאל מה אני עומדת לצלם? אז עניתי שאת עצמי ...הבעת פניו אמרה הכל, הוא הרצין לחלוטין ושאל - את מצלמת את עצמך יולדת במים????
חייכתי ואמרתי שאת זה אני עדיין לא עושה אבל כן מצלמת את עצמי במים עם בטן.
הגענו להרצליה לבית מקסים עשוי עץ ובריכה נעימה גדולה ועמוקה והתחלנו פשוט לזרום עם הדברים , לבשתי שמלה שחורה ושרשרת פנינים ארוכה ,
ונכנסתי למים, דודו כבר עמד במים עם מסיכה ושנורקל וסימן לי שהוא מוכן לצילום.
לא תיארנו לעצמנו כמה קשה לצלם מתחת למים, ובטח קשה לדגמן זה בטוח, להשאר באותה הפוזה , לא לזוז, לפתוח את העינייים במים ולנסות להוציא כמה שפחות בועות , ולהבין איך הגוף מתנועע ויחד איתו הבדים שעלי.

אז היינו קרוב לשעתיים במים בנסיונות חוזרים ונשנים צוללים ועולים חזרה לעוד אוויר, ומסט לסט מבינים יותר מה נכון או לא נכון לעשות ואיך.
זה היה מעייף ואף מתסכל ,לא היינו בטוחים מה יצא טוב ,האור התחיל לברוח לנו. אחרי שעתיים החלטנו לשחרר , לנסוע הביתה ולחזור למחרת בבוקר שוב .

שולה כמובן שמחה לארח אותנו בשנית, הלכנו הביתה צפינו בתמונות והפקנו לקחים, מה נכון, כמה זמן אני צריכה לחכות בכל פוזיצה, לתכנן את הסטים מראש, ופשוט טכניקות שיקלו עלינו את העבודה למחרת.
ואכן כך היה הגענו בשבת בבוקר הרבה יותר יעילים ויודעים מה אנחנו רוצים ואיך.

והנה התמונות לפניכם
זו היתה חוויה מדהימה לשנינו ,

כמובן שהייתי רוצה לצלם לפני חודשיים לפחות גם כשהייתי פחות גדולה וכבדה ויכולה לנוע במים יותר בחופשיות , וגם כדי להספיק מקצה שיפורים ....


החלטתי שאני רוצה לתת לנשים נוספות לחוות את החוייה המדהימה והמיוחדת הזו - אני רוצה לצלם נשים בהריון מתחת למים , התנסות שבאמת אין הרבה דברים דומים לה בחיים,

ועם כל אהבתי גם למים וגם לצילום אני בטוחה שהתוצאות יהיו משהו מאד לא שיגרתי ושונה .


מקווה שאהבתם את התוצאות - אני אהבתי את התהליך החוויה והתוצאות .

והפעם זאת באמת הזדמנות פז לשלוח את הרשומה הזו להרבה אנשים מיוחדים שיתענינו ברעיון. אם לתת כמתנה לאשה אהובה וקרובה , או אם לתת ולפרגן לעצמך - כי מגיע לך !

אני מעלה תמונות נוספות לאתר שלי ברגעים אלו, ואתם מוזמנים להכנס ולהנות.


שיהיה לנו שבוע רטוב ויצירתי


עדי כהן - ציזנר

www.adigital.co.il


0544-458586

כשלים קוגניטיביים אצל האישה ההרה או בקיצור - טפשת ההריון !

יום שבת בצהריים, אנחנו במיטה הבית מסודר וזאת הפעם הראשונה שאני מרגישה מוכנה באמת.
תיק הלידה מוכן ומחכה על שולחן האוכל בכניסה, שנינו מתואמים מה נמצא איפה ומה עוד צריך לקחת לאן ואני מתחילה להרגיש דיגדוגי התרגשות בבטן .
כבר מהבוקר יש לי מן תחושה מוזרה שכזו , מן התכנסות ושתיקה מיוחדת פנימה,, כמו מן סוד שאין לי מושג עדיין מהו אבל אני גם לא רוצה להפוך בו ולדבר עליו יותר מדי פשוט להיות .

להיות בבית שלנו ביחד רגועים, לנשום ולבלות זמן ביחד, דודו שוכב כאן לצידי קורא את הדה מרקר של שבת ,
אני שומעת AIR באייפוד כדי לא להעיר אותו יותר מאוחר ופיסטוקית זזה לה מדי פעם בתוך הבטן שלי , מחפשת תנוחה אולי יותר נוחה במעט המקום שעוד נשאר לה.
היינו בתחילת השבוע אצל הרופא שלנו בביקור אחרון סביר להניח לפחות עד אחרי הלידה וראיתי אותה מכונסת לה עם הראש מבוסס לו למטה לכיוון תעלת הלידה , הרגליים מקופלות להן פנימה,
והיא כולה נמצאת בפוזיציה מוכנה . רק תחליטי ילדונת מתי הספיק לך להיות בפנים.
אז אולי זה באמת יקרה היום או מחר , ואולי באמת היא תהיה מדוייקת כמו אבא שלה ותצא רק בזמן שהיא אמורה,
או לחילופין פתאום תחליט על פרץ ספונטניות ורצון לצאת החוצה כמו אמא שלה...
מי יודע ....


ובכלל רציתי לכתוב על תופעה נפוצה בהריון , כמעט כמו הבטן הגדלה עצמה - והרי היא טפשת\שכחת\טמטמת ההריון בכבודה ובעצמה!.
ולמה הכוונה ? כבר לפני חודשיים או משהו התחלתי לאבחן אצלי מן איטיות, איטיות בתגובות, בזמן המחשבה , ביכולת הריכוז שלי, הראיה לא משהו , השמיעה .... חוזרת על אותם הדברים שכבר אמרתי בדיוק לפני כמה דקות ,
ממשיכה לדבר ולדבר גם כשברור שהשומע שמולי רק מחכה להזדמנות הראשונה ללקיחת האויר שלי כדי בדיוק להזכר שהוא בכלל השאיר את הגז דולק בבית בבוקר יום שני עם בישולי החמין לשבת...
אני לא מתבלבלת ולא מתארת סימפטומים של אשה בת 70 פלוס...
אני מתארת את עצמי, אישה בת 30 פלוס בחודש התשיעי להריונה, שבחיים הרגילים שלה, לפחות כמו שהכרתי אותה עד היום הייתה בנאדם פעיל יותר משאר העולם, אקטיבי , חד , ספונטני , שיודעת מה היא רוצה ומתי, אישה שסדר היום שלה עמוס בצילומים, פגישות מעניינות, רעיונות ומעשים, ומגיעה אל השורה התחתונה בזמני שיא.
ואיפה היא היום? רגע תזכירו לי על מי או מה אנחנו מדברים? אה כן שכחתי גם לציין את הכשל החמור הזה... אהה, הזיכרון שלי , כזה חמקמק ...זה ממש לא משנה אפילו שדברים כתובים לי ביומן , זה לא משנה שכרגע אמרתי לבן זוגי משהו ואחרי עשר דקות חזרתי ואמרתי לו את אותו הדבר בדיוק, ואחרי עוד חצי שעה שוב , - והוא חמוד אחד מקסים מחייך אלי בהבנה כאילו כבר היה שם כ"כ הרבה פעמים,אין לי מושג מי תידרך אותו, או איפה הוא קרא או האם הוא עושה כל בוקר שעה מדיטציות לשמירת השפיות שלו , אבל הוא סבלני , אלוהים כמה שהוא תומך מקשיב וסבלני
אם הייתי במקומו סביר להניח שהלך הרוח היה קצת אחר.
אבל הי, הרי קורה כאן משהו ענק תרתי משמע, ויש כאן חלוקת תפקידים שאני עדיין מנסה לחשוב איך אנחנו משנים אותה בסיבוב הבא - כלומר - ההריון הבא הוא סוחב ואני בתמיכה..
יצא לי לדבר על זה עם חברות ונשים אחרות , הכשלים הקוגניטיביים האלה או בשמות נפוצים אחרים כמו טמטמת הריון, טפשת הריון. גם הן מספרות על מישהי אחרת שמופיעה במהלך ההריון , מישהי שהן לא ממש מכירות אבל שמשתלטת על מהלך העיניינים ובא לך כ"כ פשוט להזיז אותה הצידה ולהגיד לה " הי את , כנראה התבלבלת כי איילת\יעל\עדי אמורות להיות כאן ולא את , מי את בכלל? תחזירי לי אותי !"
זה נמצא בכל מקום, הייתי בפגישת עבודה עם לקוחות , בסיומה לחצנו ידיים והלכתי לי לרכב , רצוי גם מפתחות על מנת להגיע ליעד הבא ובעיקר כדי להכנס למזגן , קרוב לעשר דקות הפכתי את התיק שלי וחיפשתי אותם את המפתחות , אחרי עשר דקות חשבתי לי , המממ מעניין אולי השארתי אותם בפגישה עצמה על השולחן...?
תנחשו מה ...? הן אכן חיכו לי על השולחן בנאמנות אין קץ.
מה לגבי פגישת עבודה בה אני מתחילה לדבר על נושא מסויים ופתאום אין לי יותר חוט מחשבה, מה רציתי להגיד???
מאיפה שיהיה לי מושג?
מה לגבי קבלת החלטות - לא מסובכות מדי כמובן. כמו מה לאכול , איזה סרט לראות ,ללכת לארוחה אצל ההורים , חייבת לציין שלאחרונה בן זוגי זוכה בבמה כולה בכל מה שנוגע להחלטות בבית ואפילו במה שקשור להחלטות שקשורות אלי - פשוט לא מצליחה להחליט , ולא נלחמת בזה , תחליטו בשבילי - איזה כיף !
"בייב נשארו שני 2 קרטיבים בפריזר אננס ותות -איזה את רוצה ??? אוי ואבוי - אני צריכה להחליט ! שני הטעמים האהובים עלי בחירה קשה, תבחר אתה - אני אקח את השני . "
תגידו זה ימשך כך גם אח"כ?

אה, וגולת הכותרת - המפתחות בסוויצ' של האוטו , המנוע דומם , אוספת את התיק , משקפי השמש הטלפון ויוצאת !
לאן ? מה זה משנה לאן העיקר שהשארתי רכב במצב טוב, טנק דלק מלא עם תו חניה תל אביבי איזור 4 המבוקש - לכל מי שקצת קשה לו בימי מיתון אלו., ואני פשוט הולכת לי לדרכי....


יהיה טוב :-)

עדי

0544-458586

www.adigital.co.il

הקשר הטרום לידתי בין אם לעובר

שלום לכולם,

שבוע חדש בפתח ויש המון דברים לאחרונה שאני רוצה לשתף בהם... מרגישה שאוטוטו זה קורה ויש לי עוד המון מה לומר לפני שהחיים שלי משתנים לתמיד.

גם אני התייצבתי לסדרת הבדיקות הרלוונטיות במהלך ההריון , מיותר לציין שמאחר וזה ההריון הראשון שלי לא היה באמת מושג אמיתי לגבי הבדיקות , למה הן טובות לנו וכמה באמת יש להלחץ מהן או לא ...באתי לשתף בדברים מעניינים שמצאתי וגיליתי תו"כ.

אז אנחנו גרים בכלל ברעננה, אבל את הסקירות החלטנו לעשות בירושלים עיר הקודש אצל דר תדמור .
כמו הרבה דברים בהריון שלא ידעתי קודם התיעצתי בעיקר עם גיסתי איילת וחברות.אז ההמלצה הגורפת היתה לעלות ירושלימיה.
דר תדמור למי שעדיין לא התוודעה הוא אדם סופר מקצועי המסור לתפקידו ולוקח אותו בשיא הרצינות, לא משנה באיזה שעה הגענו אליו(והגענו בשעות משוגעות שכללו כמעט חצות בצאת חג....) הוא היה חד ומפוקס, יסודי ביותר ולא השאיר ולו קצה שאלה ללא מענה,או איזור בגוף של פיסטוקית שלא ציין את שמו, תפקידו והאם הכל תקין שם.
כל הבדיקה נעשית בקליניקה שנראית יותר כמו מעבדה טכנולוגית מתקדמת אלמלא היתה שם מיטת גניקולוג , ומולה מסך פלזמה גדול שעליו יכולנו לראות את כל מהלך הבדיקה כמו שרואה אותה דר תדמור.

בן זוגי ואני הגענו מלאי התרגשות לבדיקה הראשונה ואכן ראינו את פיסטוקית בפעם הראשונה ממש חיה ובועטת במלא הדרה, ההתרגשות אחזה בכל גם בדר' עצמו כשהתרשם מהשפה המושלמת שלה.

במהלך הבדיקה עצמה שמצולמת ומוקלטת ע"ג DVD הדר' גם מצלם את העובר, הצילום נעשה בטכניקת סריקה של האיזור המבוקש ,בה בעצם מתקבל ניתוח תלת מימדי של פני העובר - הטכנולוגיה הזו מדהימה בפני עצמה, אבל מה שמדהים יותר הוא ממש היכולת שלנו לראות את פיסטוקית אמיתית,

כל מי שצפה באולטראסאונד יודע כי ניתן לראות את השלד עצמו, עצמות ואיברים , אבל לא ניתן לראות ממש מבנה פנים עם הבעה עליהם, וכאן התאהבנו והרגשנו חיבור אדיר לילדה הקטנטונת שלנו .זו ממש היתה סיטואציה מיוחדת ומרגשת לראות ולהכיר סוף סוף את פרי אהבתנו.
פתאום היו לפיסטוקית שלנו פנים וידיים ורגליים קטנות. באותה הבדיקה גם גילינו שזו פיסטוקית ולא פיסטוק.

מהסקירה יצאנו עם דיסק עם תמונות הדמיית תלת מימד של פיסטוקית ועם DVD צרוב של כל סרט הבדיקה עצמה, מיותר לציין שכבר באותו הערב היתה ההקרנה החגיגית אצל ההורים שלי. וישבנו לצפות בהתרגשות מחדש במהלך הבדיקה ובעיקר בתמונות שדרכן ניסינו לנחש או לדמיין של מי המצח או לחילופין האף , היה משהו מאד מחבר ביני לבין זוגי שעד כה הסתמך על דיווחים ממני לגבי תחושות והרגשות והנה לפתע שנינו חווים ביחד את ההכירות עם פיסטוקית. ולא יכולתי שלא לחשוב על צילומי ההריון בסטודיו ועל החיבור שנוצר בין האם ההריונית והפיסטוק\ית שלה כשהכל מלווה בעדינות עם אווירה ומוזיקה והנחיות קלות ממני. המאפשרים לה להיות היא עצמה באמת בצילומים ולשמר את הזיכרון והחוויה המדהימה הזו נקראת תהליך הריון.

את הסקירה השניה עשינו לאחר חודשיים לערך, ממש ציפינו וחיכינו לפגישה המחודשת עם פיסטוקית, מה שכן פיסטוקית עצמה לא ממש שיתפה פעולה באותו היום והתמקמה הפוך ולא נתנה לצפות בה , כך שיצא לנו לשהות זמן רב בתחומי הקליניקה , יצאנו לטייל קצת , וגם לאכול ולשתות בשאיפה שהיא תזוז ותראה את פניה היפות .

בזמן הזה יצא לדר' ולי לדבר, ועל מה יכולים לדבר שני מסורים למקצוע? התחלנו ממערכת ההדמיה המשוכללת של דר תדמור, סיפרתי לו על עיסוקי המקצועי ועל צילומי ההריון שאני מצלמת, וגם סיפרתי לו על התחושות שיצאנו איתן מהפעם הקודמת של התרגשות והרגשת קירבה והיכרות עם פיסטוקית שלנו והמחשבות על הקשר שבין אקט הצילום והתיעוד לתהליך ההריון עצמו ולקשר שלי איתה. וגיליתי שדר תדמור עצמו מאד בעיניין ומאמין גדול בקשר הזה שנוצר בין אם לעובר, שאותו היא לא רק חווה ומרגישה אלא גם רואה, ואף פרסם מאמרים המראים קשר בין צפיה בעובר ע"י מערכות תלת מימד ואולטרסאונד לבין קרבת הקשר בין האם לעובר שלה.
כמו כן הוא גם חקר את הקשר שבין חרדות אצל אמהות לפני ואחרי הצפיה בעובר ע"י מערכות תלת מימד אלו ושאכן לאחר הצפיה בעובר רמות החרדה והחששות ירדו.
השיחה קלחה וזרמה ואני לא יכולתי להתעלם מצרוף המחשבות וכיווני המחקר שמעניינים את שנינו.
גם אני מאמינה ובעיקר לאור 9 החודשים האחרונים בקשר המיוחד הזה שקשה להסביר אותו במילים בין אם לעובר שלה,
וניתן לעשות זאת במגוון דרכים שונות, אחת הדרכים היא להשתמש באמצעים ויזואלים שהטכנולוגיה מעמידה לרשותינו, כפי שציינתי המפגש הראשון עם פיסטוקית בסקירה המוקדמת היה מרגש , האמצעים הטכנולוגיים שעמדו לרשותינו בהקשר הזה היו מדהימים - בעצם ניתן לנו ע"י אמצעי הדמיה תלת מימדיים לחוות את פיסטוקית בשלבים יחסית מאד מוקדמים.
כמובן שזה עם הצירוף של בדיקה מדוקדקת ע"י הדר' שנותן הסברים על כל שלב בבדיקה, היוו עבורינו נקודת ציון של ביטחון רגיעה ושמחה\התרגשות .


אם מעניין אתכם לקרא את המאמרים האלו ומאמרים נוספים שלו בנושאים שונים שקשורים להריון וסקירות עוברים ניתן לעשות זאת דרך האתר שלו .
http://www.usdoc.co.il/



למי שהתכנים בבלוג מעניינים אותו מוזמן להצטרף לרשימת התפוצה שלי ולהמשיך ולקבל ממני תכנים שונים בנושאי צילום , הריון, מאמרים מקצועיים ועוד.
ולכן אתם צריכים לנקוט פעולה ולהרשם כאן:

כן עדי אשמח להצטרף לרשימת התפוצה שלך

שיהיה לכולנו שבוע רגוע ונעים

עדי.

http://www.adigital.co.il/

054-458586