שלום שוב ,
רציתי השבוע לספר על שיתוף פעולה מקסים שהתגבש לו במקרה (או שלא) עם איה.
איה הוד, נטורופתית מכפר סבא, כבר נושקת לשבוע 39 בימים אלו ממש, פגשתי אותה לפני שבועיים עם בטן וחיוך באותו הגודל בערך ומיד זרמנו בשיחת הריוניות נעימה.
ואיך לא ...הגענו לדבר על תיעוד ההריון, איה בהריון ראשון, עם כל הבדיקות, העבודה והסידורים לא מצאה לה את הצלמת וההזדמנות שתדבר אליה .
אני הלכתי הביתה עם המחשבה על איה והחלטתי שאני רוצה לתת לה מתנה ממני - סאשן צילומים בחינם. למה ? פשוט כי הרגשתי וראיתי שהיא כל כך רוצה ושהיא תפיק מכך המון לסיום תהליך היצירה שלה.
כתבתי לה אימייל ולשמחתי היא זרמה והגיבה בדיוק כמוני - שמחה לקבל אבל לא בלי לתת, והחלטנו על שיתוף פעולה בינינו.
בדיוק שבוע לאחר מכן איה כבר הגיעה לסטודיו, ישבנו על תה צמחים ועוגיות טחינה ודיברנו,
למדתי על יכולות ומעלות הנטורופתיה בהריון וגם לאחריו, על שימוש בצמחי מרפא ובתזונה טבעית ומדוייקת כמענה לבעיות שונות כמו בצקות,עצירות,עליה במשקל,בחילות,צרבות וכאבים כאלה ואחרים.
כפי שניתן לנחש צילומים בשבוע כל כך מתקדם די מעייפים,וגם בשלב הזה נוצרת נפיחות בפנים ובגוף, ואיה דיברה על חוסר הנוחות הזה והחשש שלה מכך.
התחלנו לצלם לאט וברוגע,לפי הקצב שלה, התחלנו מבגדים מקסימים שהיא הביאה ושילבנו עם בדים וחולצות מהסטודיו, כשרצינו הפסקנו,החלפנו מוזיקה, בינתיים הגשם שבחוץ התחלף בשמיי עננים עם גיחות קרני שמש.
היה בוקר מקסים ונעים .
איה ואני החלטנו לשמור על קשר וכמובן לבצע שיתופי פעולה פוריים בינינו.
ערכתי עם איה ראיון טלפוני כשבוע לאחר הצילומים והחלטתי לשתף אתכם בתוכן:
מי את איה?
אני נטורופטית ועוסקת בכל מה שקשור בתזונה פרחי מרפא וצמחים,באתר שלי אני חושפת המון ידע לטובת נשים בהריון אבל לא רק.
מאמינה שכל מה שאנחנו מכניסים לגוף בעצם קובע את המצב הגופני שלנו, וגם ברמה הנפשית.
אני נטורופטית ועוסקת בכל מה שקשור בתזונה פרחי מרפא וצמחים,באתר שלי אני חושפת המון ידע לטובת נשים בהריון אבל לא רק.
מאמינה שכל מה שאנחנו מכניסים לגוף בעצם קובע את המצב הגופני שלנו, וגם ברמה הנפשית.
אז שילבת את תחום העיסוק שלך עם תחום ההריון?
כן .
זה ההריון הראשון שלך?
כן והגעתי אליך ממש בדקה התשעים,כי בכלל לא חשבתי לצלם אותו באופן מקצועי בסטודיו.וזה מדהים בעיני ואני שמחה שנפלה בחלקי ההזדמנות להצטלם איתך.
האם הצטלמת באופן עיקבי לאורך ההריון?
בעלי ואני התחלנו לצלם בכל שבו או חודש, והיינו מאד עסוקים, התמונות לא היו מאד מוצלחות, ולאט זה הלך ודעך,
כלומר היה בך הצורך לתעד את התהליך אבל לא היו לך הכלים או הידע לעשות באופן עצמאי?
בהחלט, אני מרגישה שזה דבר מאד טבעי הצורך לתעד ,את יודעת כשאישה בהריון הולכת ברחוב היא מרגישה מאד מיוחדת :-) גם אם אף אחד לא מסתכל עליה היא מרגישה מאד מיוחדת , ולא תמיד זה מיד בא ומרגיש טבעי ואת הולכת ברחוב ליד חלון ראווה ולוקחת לך שניה להתרגל ולהכיל ולהבין מי זו האישה שנמצאת מולך. וברגע שאת לומדת לקבל ולהכיל את זה ונופל האסימון – רגע, אני בהריון , -מופיע הצורך לתעד את זה .
איך בדר"כ בלי קשר להריונות את מרגישה מול מצלמה?
האמת היא שמאד קשה לי כי אני לא חושבת שאני פוטוגנטית, וזו תחושה מאד אישית, אבל הדימוי הזה על עצמי השתנה במהלך ההריון , פתאום הרגשתי את הרצון להראות כי זו לא כבר רק אני אלא אני והבטן. ואני לא יודעת אם הייתי מגיעה לסטודיו לבוקר של צילומים אם לא הייתי בהריון.
כלומר ההריון הביא עימו צורך שלא היה קיים בך קודם לתעד את עצמך ואת התינוק ?
ממש ככה ,להראות ולהשאיר את המזכרת של ההריון, אני אפילו רוצה לתלות את התמונות האלה בבית ולהשוויץ באלבום לכל המשפחה.
איך היתה התחושה, השהיה בסטודיו עצמו?
קודם כל שמחתי לראות שהסטודיו ממוקם מטר מאיפה שגרתי עד לפני חודשיים ,וזה הפך את הכל למאד מוכר ונעים וקל, וכבר ברחוב הרגשתי בבית. זה באופן אישי .
לגבי הסטודיו עצמו היתה אוירה נעימה עם הנוף התל אביבי המוכר מהחלונות, המוזיקה הרגועה , שישבנו בנחת ושתינו תה ודיברנו. היתה אוירה נינוחה, אבל גם מקצועית .התפאורה היתה מהממת, , מזג האויר היה מוזר כזה.. פשוט חלום
האם העלת הרבה במשקל בזמן ההריון?
אני אענה לך כנטורופתית, הרבה נשים מתעסקות עם עיניין המשקל בהריון , ואני מאמינה שזה מאד אינדיבידואלי לכל אחת, עם ההרגלים שלה וקשור למבנה הגוף של כל אחת. יש תופעות של הרבה נוזלים ובצקות ולאו דווקא שומן. אני מרגישה שעליתי בדיוק כמה שהייתי צריכה לעלות.
אז בהתאם למשקל שהעלית איך זה גרם לך להרגיש מבחינה פיזית ,מנטלית,מצבי רוח והסביבה במהלך ההריון?
היו שלבים של סרטים ומחשבות רעות על הגוף הזה שגדל לו פתאום, אבל בשלב מסויים ברגע שהייתי כנה עם עצמי ובדקתי איך אני מרגישה והרגשתי שטוב לי עם איך שאני חווה את עצמי וההריון ,
ועכשיו אני מאד שלמה עם איך שהגוף שלי נראה.
ולא הייתי מצטלמת בשלב כ"כ מאוחר (שבוע 38) אם לא הייתי מרגישה כך, אני חייבת גם להוסיף שבעיקר מאחר וכבר ראיתי את התמונות אז אני עוד יותר שמחה שהצטלמתי ותיעדתי
ולא ויתרתי על החויה. ברגע שראיתי את התמונות הראשונות באימייל זה נתן לי פידבק אדיר גם מעצמי אבל גם מהתגובות של הסביבה.
אני חושבת שאשה בהריון זה דבר מאד יפה , יש משהו בהכלה ובקבלה של אשה בהריון את עצמה וכך היא גם תקרין את עצמה החוצה .
האם היית רוצה לתעד את כל שלבי ההריון, כמו פעם בחודש ?
הלוואי , יש בזה משהו כמו סיפור, וזה חשוב לביטחון העצמי, לקשר שלי עם עצמי ועם התינוק שלי , שממש אפשר לראות את תהליך הגדילה של שנינו ביחד .
האם את חושבת שגם נשים שלא אוהבות את ההריון שלהן היו יוצאות נשכרות המסאשן כזה?
בהחלט, וגם יופתעו לטובה. את לא יודעת איך המצלמה רואה אותך , והרבה פעמים תחושת הביטחון העצמי היא אצלך בראש , וגם אצלי זה קרה , לא ידעתי איך יצאו התמונות ואיך אני אראה , אבל בשביל זה באמת הלכתי למישהי מקצועית שיודעת להוציא את המיטב ממני ומהגוף הבשל.
אני באמת חושבת שהצורך הזה קיים בכל אחת , וצריך להשאר פתוחה אליו, ותת לו ביטוי.
אז בימים אלו ממש איה מחכה ללידה, ואני מאחלת לה לידה נעימה .
אני ממליצה בחום להכנס לקרא מאמרים והמון אינפורמציה חינמית בכל מה שקשור לנטורופתיה בזמן ההריון ואחריו, וגם למי שלא בהריון :-)
להתראות.
עדי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה