טיפים לצילום במצלמות הסלולר שלכם

כבר כתבתי כאן על נפלאות הצילום בטלפונים הסלולרים , על האפליקציות השונות והמגווונות שיש בכל מקום.


ועל זה שבתכלס אנחנו בעצם מצלמים רוב הזמן עם מה שהיא זמין לנו ונמצא בהישג יד - ואלו מן הסתם הסללוריים. 
אחרי שפגשתי הרבה מאד צלמים חובבים וגם כאלו שלא, ושמעתי כ"כ הרבה שאלות ובקשות לטיפים ועצות בכל מה שקשור לצילום בסלולר , ואיך בעצם להפוך את הצילום בסלולר  לאיכותי וכזה שנתגאה בו ונרצה ונוכל לשתף עם אחרים , החלטתי לפתוח בסדרת סירטוני טיפים לצילום במצלמות הסלולר שלכם . 
הוידאו הראשון מכוון למשתמשי האנדרויד - גלאקסי . 

בקצרה : איך למקם את האייקונים המועדפים שלכם בזמן הצילום כך שיהייו נגישים לכם בזמן הצילום עצמו , מבלי להסתבך ולחפש אותם בתפריטי המצלמה. 

מצרפת את הלינק לוידאו. אני בטוחה שתמצאו אותו מועיל ועושה את החיים קצת יותר קלים . 
אשמח אם תמצאו לנכון להעביר אותו לחברים נוספים שלכם . 



נשארו מס' מקומות אחרונים בסדנת צילום חכם בכף ידך שתתחיל בתחילת נובמבר בימי שישי בבוקר אצלי בסטודיו עם המון טיפים חכמים ומועילים , היכרות עם אפליקציות שישדרגו לכם את איכות הצילום. 
לפרטים נוספים והרשמה לסדנה 



 בינתיים תשארו בפוקוס , 
להתראות עדי .

0544458586
0775568586
www.adigital.co.il
עמוד הפייסבוק שלנו 

תמונות אבא ובת שלא ציפיתם לפגוש ...

בתור הורים לא פעם יוצא לנו להגיע לסיטוציות הזויות עם הילדים שלנו. 
הפעם בחרתי להביא לכם אבא יצירתי במיוחד, הוא במקרה גם צלם, שחי במרילנד עם ביתו הקטנה, 
והוא מתכנן, יוצר ומביים צילומים נפלאים,, מצחיקים, והזויים מחייו עם ביתו בתור עקר בית . 

שמו דייב אנגלדו, Dave Engledow . והוא מן הסתם נעזר גם המון בפוטושופ. 
לינק לסרטון קצר על איך הוא עושה את הדברים ..

אם אהבתם מוזמנים להרשם לרשימת התפוצה שלנו ולקבל עוד המון חומרים מעניינים . 
שיהיה סופ"ש משפחתי ורגוע . 
עדי 

www.adigital.co.il
עמוד הפייסבוק שלנו 
0544458586

אמא בת 36

צלמת, אמנית, אמא, אישה, בת זוג, קרייריסטית, שחיינית, פמיניסטית, חברה שלי בתקופות, בלוגרית, טבחית, ילדת ים, וחיה בתמונות .  

בת 14 , פורטרט עצמי בחדר שלי. ירושלים

בת 16 על חוף הים  , מחפשת משמעות . 

 בת 3 , פיקניק שבת משפחתי. אחת התמונות האהובות עלי 

בת 5 שבת בבוקר בסלון בבית , מציירת . ירושלים

 בתקופה מוזרה שכזו, כשכל יומיים יש לנו עוד חג , ויציאה מהשיגרה של כולנו, הסטודיו, הבית, הילדים הגנים, השיגרה שלי ומי בכלל מספיק לדבר על זוגיות בכל הבלאגן הזה 
בתקופה הזו שהחגיגיות והשינוי שורים באויר, מחשבות של חשבון נפש, החלטות על שינויים, והחלטה אחת עיקרית - שלא ממש התקבלה בתופים והכרזות אלא קרתה לה מעצמה וקבעה עצמה כעובדה גמורה 
השנה אני משקיעה בי , מסתכלת על עצמי, שואלת את עצמי שאלות, מאתגרת , והולכת בשבילים חדשים . 
שוב אלו דברים שכבר מתחילים לקרות ולהתהוות ועכשיו בשלוש לפנות בוקר יש לי גם מקום בלב ובראש לכל המחשבות האלה . להתבוננות על המפגשים שניקרו בדרכי לאחרונה ועצירה להקשיב להם ולא לתת להם לעבור לידי כי החיים והשיגרה חזקים ממני .

וזה כ"כ דואלי המקום הזה , כי מצד אחד יש ימים שבהם אני פשוט מזנקת בבהלה מהמיטה כי מתוך חלום שמעתי את שחר בוכה . והיום מתחיל כשאני במצב של  מכונה מתפקדת משתדלת למזער נזקים עד הרגע ששניהם יגיעו בשלום לגן.  ואח"כ הרעש הזה או ההיסטריה שקמתי איתה בבוקר ממשיכה ללוות אותי במשך כל היום , מגיעה לערב ומה היה לי בכלל היום ? מי זוכר ? ככה יכולים לעבור להם ימים על גבי ימים .
עד שפתאום הספינה מטלטלת ויש לי יום שכולו ריכוז מוחלט, עשיה, יצירתיות ומחשבות מרחפות עם מקום לעצמן בחלל. ואני רואה וחווה אותן בתלת מימד. הן קורות , הן קיימות . איזה אושר . 

אז מי אני ולאן הגעתי בגיל 36 ? לא נראה לי שאצליח לענות על זה בפוסט אחד , פונט אריאל גודל 12. גם לא לעצמי . 
אבל אני מרגישה שהשנה אני חוזרת לחפש את הקשר הזה לעצמי שהלך לי קצת לאיבוד בשנים האחרונות .
אני לא מבכה או כועסת . זה אופי החיים של כולנו נתונים לשינויים תמידיים , ועכשיו מגיע שינוי לצד השני.

יש בי התרגשות לקראת הגילוי הפנימי הזה, מה הולך לקרות שם בפנים ? סקרנות להסתכל פנימה ולחבר בין הילדה המאמינה והבוטחת בעולם  בת ה- 3 לנערה המתבגרת המבולבלת והמיוסרת , לאישה הצעירה שעדיין לא יודעת שהיא כזו , ומי שאני היום, לפעמים מחוברת לעצמי ולפעמים מטיילת לי במחוזות שהקשר בינם למציאות מקרי בהחלט ..

התחלתי לפשפש בארגז התמונות שלי בחודשים האחרונים. מצאתי שם עולם שלם שלי . פיסות ורגעים מחיי , וזיכרונותי .  

זה הפוסט הראשון בנושא. נראה לאן נגיע . 

בת 24 תחילת הרומן הרשמי שלי עם המצלמה .פורטרט עצמי .ירושלים