"ארבע לפנות בוקר לא נרדמת , חצי ירח מציץ בחלון ...."שלושה חודשים של שתיקה , וזה מה שיש לי לפתוח איתו ? מסתבר שכן ! זה כבר לא מצחיק אותי משעשע,מפתיע, זה מחרפן לי את החיים, בממוצע כל לילה שני אני מתעוררת בארבע בבוקר ושם נגמרת לי שנת הלילה. זה לא קרה לי בהריון של נגה אלא רק בסופו, ממש בשבועות האחרונים, אבל עכשיו ? אז כן , כמובן שנדרשים כאן כמה עידכונים לטובת הבהרת התמונה .
מי שעוקב אחרי הבלוג מיומו הראשון ודאי יוכל לזכור שאת הבלוג הזה בכלל התחלתי לכתוב בעקבות ההריון של נגה המלאך הקטן שלי שהיום היא כבר בת שנתיים .
לפני שנתיים וקצת כשהייתי בשבוע 22 פירסמתי את הרשומה הראשונה שלי בבלוג.
כמה סימבולי שעכשיו אני מספיק בשלה\עצבנית\עייפה\(הכל תלוי בשעה ביום ) לחזור ולכתוב אחרי שתיקה קצת ארוכה ומי מכם שעוד לא ניחש. אז כן אני בהריון בשבוע 22 עם יורש העצר השני לבית משפחת כהן ציזנר.
בינתיים הוא עדיין פיסטוקון כמיטב המסורת ,אבל אין ספק שההריון הזה מרגיש אחרת לגמרי מהקודם .
נתחיל בהתחלה ? הרשומות על הריון בפריז הגיעו כשחזרנו מפריז מיום הולדתי ה- 35 שהיה ללא ספק ירח דבש קטן ומדהים באמצע החיים . רק שבועיים אחרי שחזרנו בדקתי אם העייפות והבחילות שלי קשורות בדרך מיסתורית להריון שרצינו להכנס אליו.
הפלא ופלא אפילו אני לא חשבתי שזה יגיע כ"כ מהר. מסתבר שבפריז כבר היינו בהריון בשבוע שישי בערך .
אני כבר בשבוע 22 כאמור והימים הם ימי שרב קשים מנשוא, המזגן בסטודיו מאיים כל יום לקרוס תחת העומס.
ואני לא צריכה להלאות אתכם בפרטים.
מזה חודש ימים שאני מתעוררת באמצע הלילות רעבה, או צריכה פיפי, לא משנה מה, זה קורה בדר"כ באותה השעה - ארבע בבוקר ואני מתחילה להסתובב במיטה מקווה שהשינה תחזור אלי ואסיים את הלילה במיטה שלי.
לאחרונה אני כבר לא מתעקשת לנסות להרדם, די מהר אני מוותרת על הניסיונות ופשוט עוברת למיטה השניה שלי והיא הספה של איקאה בסלון , ומסיימת את הלילה שם .
רואה איך הירח נמוג לאיטו אל דימדומי הבוקר יחד עם קולות הציפורים .
אולי ברשומה אחרת יהיה לי מספיק אומץ לשתף בכל הפחדים שעולים בהריון הזה , והם אלה שכנראה (נו טוב לא צריך להיות גאון בשביל להבין ) מדירים שינה מעיני. ואני חשבתי לתומי שאחרי הריון ראשון שבו התמודדתי עם מיטב הפחדים והחששות, בהריון השני הכל יעבור לי חלק. נו טוב, אז חשבתי ...
האמת היא שבשלב מסויים אפילו התחלתי להנות מזה. ואני משתדלת לנצל את הזמן הזה לעצמי, מחשבות, כתיבה וגם עבודה שצריכה להעשות לסטודיו. אבל הלילה כמו שפתחתי, כבר נמאס לי מהספה, מהמחשבות שלא עוזבות אותי, החלטתי לעשות מעשה - ולשתף בקורותי בלילות אוגוסט החמים.
פותחת את הלפטופ על הספה ,לפעמים מצטיידת באבטיח קר, מנגו , או מים וממשיכה את הלילה אל עבר הבוקר .
בזמן שבני ביתי משקימים קום אני כבר באנרגיות של אמצע היום, מוזיקה נעימה בסלון , אני כבר בעיצומה של ארוחת הבוקר שלי . והם מצטרפים אל השימחה .
חשבתי על כל הדברים שאפשר לעשות באמצע הלילה כדי לחסוך זמן בבוקר , והנה רשימה קצרה שבן זוגי ואני הצענו.
לנסוע לתדלק ולשטוף את הרכב בתחנה שפתוחה כל הלילה.
לעשות קניות בסופר בסופרים שפתוחים כל הלילה
כל חשבונות הבנק והתשלומים שגם ככה צריך לשלם באנטרנט - זה זמן מצויין לעשות
לכתוב בלוגים - אין זמן יותר טוב מזה.
להעמיד את הרכב ראשון בכניסה למקום שעושים טסט לאוטו
להכנס ליד 2 ולחפש לנוגי מיטה של ילדים גדולים ולשלוח להם אימיילים .
לראות את כל הסדרות טראש באנטרנט שאין לי לב\מצפון\זמן לראות ביומיום.
ואני בטוחה שיש עוד המון מה לעשות בשעות האלה , מי שרוצה מוזמן להוסיף כמובן מרחשי ליבו.
אז זוהי תמונה המצב נכון לאוגוסט 2011
אני בסלון שיא הקיץ, שבוע 22 מגדלת לי עוד מלאך קטן אצלי בבטן .
ויהודית רביץ בקומפקט מספרת לי למה היא לא מצליחה להרדם בארבע לפנות בוקר .ואני חושבת על זה וסה"כ מרגישה בחברה טובה ...
ימים קרירים ונעימים, ולילות ? כל אחד והלילה שלו...
גם לי זה קרה בהריון הראשון שלי, הייתי בהריון עם תאומות, הייתי קמה הרבה לפני הזריחה וכועסת על עצמי למה אני לא ישנה שהרי עכשיו זה הזמן... בדיעבד הבנתי שזה פשוט הפחד מרשלנות רפואית בלידה כלכך הרבה סיפורים יש שם בחוץ פשוט פחדתי להיות חלק מהסיפורים האלה
השבמחק